משבר התפרצות הקורונה יצר מצב חסר תקדים – מיליוני אנשים ממעטים לצאת מהבית על-מנת שלא להידבק, ולא להדביק את סביבתם הקרובה. בעוד עולם הרפואה מנסה להבין כיצד פועל הנגיף, מספר הנדבקים עולה וכך גם מספר הנדבקים שמצבם מתדרדר והם מורדמים ומחוברים למכונות הנשמה. אדם שמורדם אינו יכול לטפל בענייניו, והדבר עלול לעורר קשיים רבים.

אם במאמר שכתבתי קודם לפרוץ המשבר, כתבתי שתגובה האנושית למחשבות על אבדן כשירות היא להדחיק אותן ולא לעשות דבר – המציאות מזמנת לכולנו הזדמנות לחשוב ולהתמודד עם האפשרות הזו – בין אם אנחנו בקבוצת סיכון ובין אם לא.

ייפוי כח מתמשך הוא כלי משפטי שמאפשר לאדם כשיר למנות מישהו שהוא סומך עליו ומאמין בו, על מנת שהאחרון יטפל בענייניו במקרה של חוסר יכולת שלו לטפל בענייניו. כלי נוסף שקיים לצד ייפוי הכח המתמשך הוא "מסמך הבעת רצון" במסגרתו אדם ממנה אפוטרופוס חלופי שיטפל באנשים שתלויים בו (ילדים קטינים או ילדים בגירים עם צרכים מיוחדים).

שני הכלים האלה למעשה "רדומים" כל עוד האדם כשיר, הם מופעלים בשלב שהאדם אינו כשיר, וניתן "לכבות" אותם ברגע שהאדם חוזר להיות כשיר. יתרון נוסף הוא שמיופה הכח והאפוטרופוס החלופי לא חייב להיות בן משפחה. ברב המקרים מיופה הכח והאפוטרופוס החלופי הם בני משפחה, אך ישנם מצבים שבהם חברים קרובים הם חלופה טובה יותר לבני משפחה, או כשאין בני משפחה קרובים, זמינים, ובעלי אמצעים לבצע את התפקיד.

המחוקק שקבע את הכלים המשפטיים האלה נתן את דעתו למספר היבטים – החשש מאבדן שליטה, והחשש לניצול לרעה של האדם ע"י מיופה הכח. לכן, החוק קבע מספר מנגנוני שליטה ובקרה:

  1. היכולת לבטל ייפוי כח מתמשך ומסמך הבעת רצון.
  2. החובה להישמע להוראות הממנה (אם הוא יכול להביע את דעתו), ובהנחה שההוראות אינן נובעות משיקול דעת לקוי עקב המצב הבריאותי.
  3. אפשרות לקיים פיקוח על מיופה הכח – ע"י בני משפחה אחרים או ע"י המדינה (האפוטרופוס הכללי).

לאור מצב החירום, קבע האפוטרופוס הכללי הנחיות בדבר דרכים לעריכת ייפוי כח מתמשך ללא צורך בפגישה פיסית (פגישה פיסית תיערך לאחר מצב החירום).

הנני מוסמך ע"י משרד המשפטים לערוך ייפוי כח מתמשך ומסמך הבעת רצון בדבר אפוטרופוס חלופי, ומתמחה בהסדרה של עניינים כספיים ואישיים רגישים באמצעות כלים משפטיים נוספים. מוזמנים לפנות אלי בטלפון 04-6655193.

 

כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב גלמן © 2020