משבר התפרצות הקורונה גורם להשבתה של עסקים רבים לפרק זמן ממושך. חלק מהעסקים יתקשו מאוד להתאושש מההשבתה ב"יום שאחרי". חלק מהעסקים יצטרכו להתחיל מחדש, חלק יצטרכו להשקיע משאבים אדירים רק כדי לאסוף את השברים. עפ"י חלק מההערכות, מערכת החינוך תחזור לפעילות מלאה מספר חודשים לאחר המגזר העסקי. משמעות הדבר היא שבעלי עסקים שהם הורים לילדים ייאלצו לשקם את העסק על רקע של חוסר וודאות בקשר למסגרות לילדים.

ללא סיוע ממשלתי אפקטיבי (שאינו נראה באופק), המסקנה העגומה היא שעסקים רבים יקרסו, ובעליהם יצטרכו לנקוט בהליך "פשיטת רגל" שנקרא היום לפי החוק החדש הליך חדלות פירעון.

אני צופה שעסקים רבים לא יקרסו מיד ב"יום שאחרי", אלא מספר חודשים לאחר מכן, ואפילו שנה ויותר לאחר מכן. הסיבה לכך היא שבעלי עסקים רבים ינסו לשקם את העסק שלהם, ויקבלו לשם קח סיוע או הלוואות שיאפשרו להתנהל פרק זמן נוסף. ההתנהלות בפרק הזמן הזה – אם לא תצלח והעסק יקרוס בכל זאת – עלולה להשפיע מאוד על האופן שבו יתנהל הליך חדלות הפירעון, והאופן שבו הוא יסתיים.

לפני שאמשיך כמה הבהרות קצרות – אני משמש בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון במינוי בית המשפט והממונה על חדלות הפירעון, אבל האמור כאן הוא דעתי האישית בלבד, ואינו מהווה דעה של גורם רשמי כלשהו. בנוסף, בתור בעל תפקיד אינני מייצג ואינני מייעץ לחייבים שנקלעים לחדלות פירעון. אני כותב את המאמר הזה כשירות לציבור, ומי שקורא את המאמר הזה וזקוק לייעוץ פרטני צריך לפנות לעורך דין מנוסה שעוסק בייצוג חייבים בהליכי חדלות הפירעון. עורך דין כזה הוא לאו דווקא בעל הפרסומת הנוצצת, או זה יבטיח "מחיקת חובות" או יתרברב במספרים גדולים שהופכים בדרך קסם למספרים קטנים – כתבתי על זה בהרחבה כאן.

לדאבון הלב בגל הקריסות שאני צופה, יהיו החייבים דווקא אנשים נורמטיביים שניהלו עסקים לפי מיטב יכולתם והבנתם עד המשבר. לכן התנהלות ביושרה, שמירה על תיעוד באופן צופה פני עתיד – הם הדרך לחסוך זמן ומשאבים ולסייע בניהול הליך חדלות פירעון ענייני ויעיל. לעומת זאת, חוסר סדר, אי שמירת תיעוד ואח"כ ניסיונות לתרץ ולנסות להסתיר מחדלים בדרכים עקלקלות – עלולות לעורר חשד שמא משבר הקורונה משמש כתירוץ, ושנסיבות ההסתבכות נגועות בחוסר תום לב (כנראה שיהיו גם מקרים כאלה). אחת ממטרות הליך חדלות הפירעון היא לאבחן בין מי שנכשל כלכלית בתום לב עקב נסיבות חיצוניות, או עקב טעויות סבירות שנעשו בתום לב; לבין מי שלקחו סיכונים בלתי סבירים והתנהלו בצורה מפוקפקת.

לכן זה הזמן לפנות לרואה החשבון שלכם כדי לעשות סדר בחשבונות העסק ולייצר תמונת מצב אמיתית וברורה – קודם כל בשבילכם, אבל גם למטרות תיעוד במקרה שחלילה העסק יקרוס.

לא פעם אני נתקל במקרים שבהם בעל עסק לשעבר איבד קשר עם רואה החשבון ולאחר מכן מתקשה להשלים את המסמכים הבסיסיים האלה. המסמכים העיקריים שחשוב לוודא שקיימים הם דוחות רווח והפסד, קבלות (ללקוחות ומספקים), דפי תנועות וריכוזי יתרות מחשבונות הבנק המשמשים את העסק, ומאזן בוחן (בעסקים שהדבר רלוונטי). כמו כן מומלץ מאוד לשמור תיעוד נוסף על כל תנועה משמעותית בחשבון – למי עברו כספים ומדוע (תעודות משלוח, רישומי מלאי וכיו"ב).

בנוסף, מאחר וסביר להעריך שעסקים שיקרסו "ימשכו איתם למטה" עסקים שנתנו להם שירותים – חשוב לבצע הערכת סיכונים מול כל לקוח וספק של העסק. במידה לקוח או ספק אינו עומד בהתחייבות שלו באופן שמסב הפסד לעסק שלכם – חובה לפעול באמצעים המקובלים בניסיון לגבות את החוב. הימנעות מכך היא למעשה וויתור על זכות, ותעורר באופן מיידי חשד שבעל העסק העדיף לוותר לנושה משיקולים זרים, או גבה ממנו כספים במזומן ללא דיווח מסודר.

כמו כן, חשוב לערוך מצבת נכסים (אפשר להתבסס על הצהרת ההון למי שהגיש), ולעשות הערכת מצב ביחס לדיווחים לרשויות המס. לדוגמא, מי שסך הנכסים שלו עלה באופן שאינו עולה בקנה אחד עם ההצהרות החודשיות/דו-חודשיות שלו לרשויות המס – עלול להיחשד כמי שהתנהל בחוסר תום לב ולהיכשל בהליך חדלות הפירעון (מעבר להיבטים של עבירות מס).

חוק חדלות הפירעון החדש מביא בשורה מסויימת נוכח משבר התפרצות הקורונה. החוק החדש קובע שניתן לפתוח בהליכי חדלות פירעון לא רק במצב של חדלות פירעון ממש, אלא אם יש בכך "למנוע את חדלות פירעונו". הממונה על חדלות הפירעון עו"ד סיגל יעקובי התייחסה לאפשרות הזו כאן באלה הדברים: "איגוד הבנקים העלה חשש שהמונח הזה הוא מאוד עמום, וחייבים עלולים לנצל אותו לרעה. אני מבינה את החשש הזה, אבל אפשר לתת לו מענה. אם חייב נמצא על קו התפר וזקוק לחדלות פירעון, כדי להתמודד עם שיעורי ריבית או עם היעדר יכולת תזרימית בהווה, אבל בטווח הארוך הוא מסוגל לפרוע את החוב – יש לאפשר לו להיכנס להליך. אין מקום לקבוע לחייב כזה תכנית פירעון שפוטרת אותו מחלק מהחוב, אלא לקבוע הסדר שתואם את היכולות שלו, כדי שלא ייקלע בפועל להליך חדלות פירעון".

אני מעריך שבעלי עסקים רבים יתקשו מאוד להשתלב חזרה בשוק העבודה כשכירים, ולמעשה האפשרות היחידה שלהם תהיה להתחיל מחדש כעצמאיים, במסגרת העסק הקודם או עסק חדש. בעלי עסקים אלה יצטרכו לבסס אמון מול בעל התפקיד ובית המשפט על-מנת שניתן יהיה לאפשר להם לקיים את אותה פעילות עסקית בה עסקו בעבר, ואשר הסתיימה בכישלון עסקי.

 

איחולי בריאות וחזרה לשגרה במהירה.

 

 

כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב גלמן © 2020