קיבלתם דירה במתנה מהורים לפני מספר שנים. מההורים שלכם או של בן הזוג שלכם. עברתם להתגורר בה, שיפצתם והשקעתם. לפתע, מגיע מכתב נוקשה מנאמן בהליכי חדלות פירעון של אחד ההורים, ובו דרישה להשיב את הדירה לקופת הנשייה או לשלם את השווי שלה. עבור רבים, מדובר בהלם מוחלט: הרי הדירה עברה בעלות מזמן, היא רשומה על שמכם, וכאמור שופצה והושקעה בה עבודה רבה. האם באמת ניתן לבטל עסקת מתנה שנעשתה לפני מספר שנים, ולקחת בחזרה נכס שכבר נחשב שלכם?
המקרה שתואר איננו תרחיש בדיוני. בתי המשפט בישראל, ובכלל זה בתי המשפט בחיפה, נדרשים לא אחת לדון במקרים מורכבים של ביטול מתנה שבוצעה על ידי חייב בטרם נכנס להליכי חדלות פירעון. המצב מציב את מקבלי המתנה, לרוב הילדים, בפני חוסר ודאות עצום ובצורך להתמודד במהירות עם הליך משפטי מורכב, תוך סיכון ממשי לאבד נכס יקר ערך. בהמשך המאמר אתייחס לדירה כנכס שהועבר והתקבלה במתנה. אך בהחלט יכול שמדובר בסכום כספי, רכב, זכויות בעסק משפחתי, מניות או זכות אחרת.
מבחינת הילדים, חוסר ההגינות זועק לשמיים – במיוחד עם ההורים עזרו לכל האחים להפוך לבעלי דירה, ורק הדירה שלהם היא זו ש"נפלה" בתוך פרק הזמן שבו ניתן לבטל את המתנה. אבל יש גם צד נוסף – הצד של הנושים של ההורים. האנשים והגורמים שההורים לקחו מהם כסף (שאולי אפילו שימש לרכישת הדירה) – אבל לא החזירו להם. מבחינת הנושים, מדוע שההורים יהיו נדיבים כלפי הילדים שלהם, יתנו להם דירה במתנה, ושלוש שנים לאחר מכן יודיעו שהם לא יכולים לשלם את החובות שהם?
הבסיס החוקי: ביטול פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה
היכולת לבטל עסקת מתנה נובעת מחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (ובעבר פקודת פשיטת הרגל). סעיף 220 לחוק, הקרוי "ביטול פעולה הגורעת",
הסעיף קובע:
ביטול פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה
הסעיף מאפשר לנאמן בחדלות פירעון לבטל הענקת נכסים שבוצעה על ידי החייב, ללא תמורה או בתמורה מזערית, בתוך תקופה מסוימת לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים. התכלית היא למנוע מהחייב להבריח נכסים מנושיו באמצעות העברתם לחברים וקרובי משפחה.
החוק מבחין בין שתי תקופות מרכזיות:
- שנתיים שקדמו לצו לפתיחת הליכים: כל הענקה שבוצעה בתקופה זו ניתנת לביטול, למעט מקרים חריגים בהם הצליח מקבל המתנה להוכיח שהחייב היה כשר פירעון בעת ההענקה וכי ההענקה לא גרמה לו להיות חדל פירעון.
- שנתיים עד ארבע שנים שקדמו לצו לפתיחת הליכים: הענקה שבוצעה בתקופה זו ניתנת לביטול רק אם הוכח כי החייב היה חדל פירעון בעת ההענקה, וכי מטרת ההענקה הייתה למנוע מנכסיו לשמש לפירעון חובותיו. הסיבה לאבחנה בין קרוב משפחה למי שאינו כקרוב משפחה, היא הנחה שקרוב המשפחה יודע, או צריך לדעת, את מצבו הכלכלי של נותן המתנה.
חשוב להבין כי גם אם הדירה רשומה על שמכם בטאבו, אין בכך כדי לחסן את העסקה מפני ביטול, במידה והיא עונה על התנאים הללו.
הארכת התקופה במקרים מיוחדים – הברחת נכסים מכוונת
אם בכך לא די, החוק מרחיב את התקופה הנ"ל לעד 7 שנים במקרים קיצוניים שהמתנה נעשתה כדי להבריח נכסים.
ס' 221 לחוק קובע:
ביטול פעולה להברחת נכסים
ואם עברו יותר מ- 7 שנים – האם מקבלי המתנה בטוחים?
גם כאן התשובה שלילית כשמדובר בדירה או נכס שרישומו מתנהל בפנקס (כמו נכס מקרקעין דוגמת דירה שמתנהל בטאבו), וקבל המתנה לא דאג להסדיר את רישום המתנה בפנקס הרלוונטי – יוכל הנאמן לטעון כי מדובר במעשה מתמשך שלא הסתיים. במקרה כזה נאמן יטען שלפי חוק המתנה (כן יש חוק כזה), נותן המתנה יכול לחזור בו מהמתנה. הסעיף בחוק המתנה קובע:
(ג) מלבד האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנותן לחזור בו מהתחייבותו אם היתה החזרה מוצדקת בהתנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בן-משפחתו או בהרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן.
הנאמן יטען אם כך, שהוא בנעלי החייב-נותן המתנה – מבטל את המתנה בגלל הרעה ניכרת שחלה במצבו הלכלי של נותן המתנה. וביחס ל"הרעה במצב הכלכלי" – הרי זו עובדה כי נותן המתנה נמצא בהליך חדלות פירעון.
טיעונים משפטיים להגנה: האם אפשר למנוע את השבת הדירה?
גם אם מדובר בעסקת מתנה שנכנסת לכאורה לתקופת הביטול, קיימים טיעונים שונים שיכולים לסייע בהגנה על מקבלי המתנה:
- תום לב והיעדר כוונת התחמקות: אם תוכיחו שבעת קבלת המתנה לא ידעתם על מצבו הכלכלי הקשה של המעניק, וכי לא הייתה כוונה להבריח נכסים מנושים, עשוי הדבר לחזק את עמדתכם.
- כשרות פירעון בעת ההענקה: אם ניתן להוכיח כי ההורה היה אמיד ובעל יכולת פירעון מלאה במועד ביצוע המתנה, וכי המתנה לא הפכה אותו לחדל פירעון, עשוי הדבר למנוע את ביטול ההענקה.
- הסתמכות מהותית על המתנה: במקרים בהם מקבל המתנה הסתמך על הדירה באופן משמעותי, למשל, עבר להתגורר בה, שיפץ אותה בהשקעה כספית גדולה, שילם חובות אחרים של נותן המתנה או שינה את מצבו לרעה בעקבות המתנה – ניתן לטעון כי ביטול המתנה יגרום לו עוול בלתי הפיך.
- הענקה שהיא חלק ממערכת יחסים משפחתית: לעיתים, מתנה ניתנת כחלק ממחויבות הורית רחבה יותר, למשל, בתמורה לטיפול בהורים או השתתפות בהוצאות המשפחה, מה שיכול להקנות לה אופי של עסקה בתמורה חלקית ולא "מתנה טהורה".
- חלף זמן רב מדי: ככל שחולף זמן רב יותר מאז הענקת המתנה, כך קטן הסיכוי לביטולה, אם כי תקופות אלה מוגדרות בחוק ודורשות ניתוח מדויק.
מה ניתן לעשות כדי להימנע ממקרים כאלה?
הדרך הטובה ביותר להימנע ממקרים כאלה היא לדעת מראש, ולשאול שאלות, עם כל אי-הנעימות הכרוכה בכך.
צריך לוודא עם נותן המתנה, בדוגמא שלנו ההורים שנותנים את הדירה – שהם לא בחובות, ושלא מתנהלים נגדם הליכים משפטיים שעלולים להביא אותם לחדלות פירעון. כדאי לשמור תיעוד של המצב הכלכלי של נותני המתנה במועד מתן המתנה כדי שלא יהיה ספק בדבר היכולת שלהם לתת את המתנה, ולעמוד בכל ההתחייבויות האחרות שלהם (דפי יתרות מחשבונות בנק, רשימת נכסים נוספים ועוד).
אם ניתנת תמורה כנגד הדירה – לתעד היטב את מתן התמורה (וגם לדווח אותה כחוק לרשויות המס). לטעון בדיעבד שהיתה תמורה, אבל כדי לשקר לרשויות המס נרשמה העסקה כמתנה – זה דבר עלול להעמיד את מקבלי המתנה במצב בעייתי ביותר. הונאת רשויות המס לטובת חיסכון מס רכישה של אלפי שקלים בודדים – עלולה לחזור כבומרנג אל מקבלי הדירה בדמות חובה להשיב את הנכס אל קופת הנשייה.
לסיכום
קבלת מתנה היא אירוע משמח, אך יכול גם להסתיים בדמעות שנים בודדות לאחר מכן. חשוב להכיר את כל הסיכונים הכרוכים בכך, ולהיערך מראש באמצעות תיעוד מתאים, וייעוץ משפטי מקצועי צופה פני עתיד.
